אמיר גלילוב נולד בישוב שמשית שבעמק יזרעאל. בן לאלנה ודוד ואח לבר ועינת. למד בשמשית בביה"ס היסודי "רעים" שבשמשית ובביה"ס חטיבת הביניים והתיכון אזורי "יפעת". אמיר היה אדם סקרן ותחומי העניין שלו נפרשו על פני אופקים נרחבים ולבו היה רחב ומלא. הוא אהב לקרוא על מדע והיסטוריה בשקדנות. למד על תרבויות שונות מרחבי העולם ושפותיהן. חבב אומנות. נהג לטייל עם משפחתו וקבוצת חבריו הקרובים שנתנו לו בילדותו את הכינוי "איימיר". עסק בפעילות גופנית כמו פיתוח כושר, כדורגל וכדורסל, שבו שיחק בתחרויות נוער שונות. התעניין גם במוזיקה קלאסית, ג'אז ועוד. והתנהגותו כלפי האחר הייתה דוגמא למופת. תמיד ידע להאזין, להצחיק, לכבד ולתמוך. הקפיד להסתכל על בעיה מכמה זוויות שונות ולהתבונן ללא שיפוט. פעל במסירות אדירה, גם בזמנים הקשים ביותר. אדם חזק בנפשו ובגופו. אמיר התגייס לחטיבת הנח"ל בנובמבר 2021 ושובץ בגדוד 50. כבר בימיו הראשונים התבלט בקרב הטירונים בתור אדם מצחיק וחברותי והיה לאהוד ע"י חבריו למחלקה, שאיתם בנה קשרים עמוקים ואיתנים.  חוש ההומור שלו, חוכמתו והנתינה שלו הנחו את דרכו והיוו דוגמא לסובביו. בכל שירותו הצבאי נתן את כל כולו, ידוע שהיה ניתן לסמוך עליו. במהלך המלחמה תפקד כקלע החוד וכקשר מפקד המחלקה. אמיר לחם בעוז ונפל בקרב ברפיח ב-28.5.2024, כחודשיים לפני שחרורו.

​

ציטוט מחבר קרוב שמציג את קווי דמותו: ""כל הנחלים הולכים אל הים" (קהלת א ז)
יש הרבה מצבים של מחלוקות, כל צד חושב שהוא הצודק, לא מוכן לראות את הצד השני.
לאיימיר הייתה את התכונה הייחודית לראות את התמונה הגדולה, בזמן שכל אחד היה עסוק בנחל שלו, הוא ידע שאם כל אחד מהצדדים ישים את האגו בצד ויזרום הלאה, בסוף הם בכל מקרה יפגשו בים, במטרה המשותפת שלהם, איימיר התעסק במשותף ולא בשונה. איימיר היה הדוגמא של מציאת פיתרונות ולא בעיות, איימיר זרם אל הים."

​

אמיר, תודה לך על הכול, אוהבים אותך, רוחך תישאר בליבנו לעד. 

 

 

​